העקרונות שלנו
קווים ברורים שמחזירים אמון ושוויון.
מצילים את ישראל
המילואימניקים והאזרחים שהצילו את ישראל בשבעה באוקטובר צריכים להציל את ישראל גם עכשיו מהכאוס הפוליטי. אנחנו נהיה לשון המאזניים ונכפה על המערכת הפוליטית שלושה עקרונות כתנאי להקמת ממשלה ולאחר מכן שינויים מבניים בכלל המערכות.
ממשלה ציונית
למדנו כי ממשלה שמסתמכת על מפלגות לא ציוניות (חרדיות או ערביות) נסחטת לקבל החלטות לא ציוניות. הבסיס לשיקום ולקבלת ההחלטות הטובות למדינת ישראל הוא שיתוף פעולה של הגורמים הציוניים.
חוק גיוס לכולם
כל אזרח ישראלי, יהודי, ערבי, חילוני חרדי צריך לעשות משהו למען המדינה. זה נכון ביטחונית, מוסרית, כלכלית וחברתית. מי שלא ישרת – לא יקבל כלום מהמדינה.
וועדת חקירה ממלכתית
כדי להשתפר, ללמוד ולצמוח אנחנו חייבים לתחקר ולהבין את כל הכשלים שהובילו אותנו לאסון הגדול ביותר שהעם שלנו ידע מאז השואה ולמלחמה הכי גדולה שעברנו. המילה ממלכתית הפכה לתירוץ כדי לא לחקור. הגיע הזמן לחקור.
האזרח המשרת
האזרח המשרת הוא עמוד השדרה של מדינת ישראל וחוסנה הביטחוני, הכלכלי והחברתי נשען על כתפיו של הציבור המשרת. כבר שנים שעיקרון השותפות נשחק ונוצרת מציאות בלתי נסבלת בה הממשלה מעודדת השתמטות בתקציבים, ב"העדפה מתקנת" ובחקיקה, ומשאירה מאחור את משרתי הסדיר, הקבע והמילואים. מצע זה מבקש להשיב את השירות הצבאי ובעדיפות השנייה הלאומי למקומם הראוי. לא כמעשה של רצון טוב אלא כחובה חלוטה, ולא כבחירה אישית אלא כתנאי יסוד לאזרחות מלאה ולסולידריות לאומית.
חזון
- כל אזרח במדינת ישראל: חילונים ודתיים, יהודים וערבים – בהגיעו לגיל 18 ישרת את המדינה – צבאית או אזרחית. חוק גיוס שוויני לכולם.
- מי שיבחר לא לשרת בוחר בכך לא לקבל זכויות כמו הטבות כלכליות, הזכות לבחור את נציגי הציבור ולהיבחר כנציג ציבור.
- הקמת מסגרות שירות מותאמות שמכבדות את אמונתם ואורחות חייהם של כלל המשרתים.
סנקציות על משתמטים
- מניעת הזכות לבחור ולהיבחר
- ביטול הנחות במיסוי ובארנונה
- שלילת קצבאות
- שלילת רישיון נהיגה
- איסור יציאה מהארץ
- אי קבלה למשרות ציבוריות
- תקציבי חינוך יינתנו רק למי שתורם למדינה, אין תקצוב ותמיכה למוסדות בלי שותפות בשירות.
הטבות למשרתים
- שירות יהווה קריטריון מרכזי בהנחות בתשלומים למעונות יום, משכנתאות, ארנונה, מחיר למשתכן, נקודות זיכוי במס ועוד..
- תיעדוף משרתי מילואים במשרות ציבוריות ותיעדוף עסקים של מילואימניקים במכרזי מדינה.
- חלוקת קרקעות למשרתי מילואים באזורי עדיפות לאומית.
- פיצוי כספי למעסיקים של משרת מילואים אשר ביצע מעל 15 ימי מילואים בשנה
- מתן מעטפת לחיזוק, ליווי ותמיכה של עסקים קטנים המנוהלים על ידי מילואימניקים
- סבסוד שכר הדירה וביטוחים בתקופות המילואים וזמן קצר לפני ואחרי.
צעדים למימוש
- הקמת רשות גיוס אחת שממיינת לשירות בצה"ל ולשירות אזרחי
- קביעת סנקציות כנגד עריקים ומתן הטבות למשרתים.
- מסגרות שירות מותאמות לאורח החיים החרדי
- הקמת מערך ישיבות בקו העימות
- יצירת מסלולי שירות לאומי נוספים לחברה הערבית.
- מבחן עילויים בתורה, עילויים באקדמיה וספורטאים מצטיינים לקבלת פטור זמני.
ביטחון ומשילות
על מדינת ישראל לאמץ מדיניות ביטחון אגרסיבית המעבירה את ההכרעה לשטח האויב – ממדיניות הכלה ותגובתיות למדיניות של יוזמה והתקפיות. נפעל להרתעה ממשית ומתמשכת המבוססת על עליונות מודיעינית וטכנולוגית לסיכול איומים מראש. נפעל כדי למנוע מדינה פלסטינית בצירים הדיפלומטיים והמדיניים, לצד יצירת מציאות של הכרעה בשטח. בנוסף נבצר את עצמאותנו הביטחונית באמצעות חיזוק תעשיות בטחון ישראליות ועידוד פיתוח וייצור נשק כחול לבן. נפעל לחיזוק ועיבוי ההתיישבות והנוכחות ברכסים השולטים בגבולות המדינה. לאור אתגרי הבטחון עלינו לחזק ולהגדיל את צבא הסדיר, הקבע והמילואים, לשדר עוצמה תמידיות ועליונות צבאית חד משמעית.
עזה
שנית לא תקום מדינת טרור על סף ביתנו.
- שליטה מלאה לאורך הפרימטר, ברכסים הגבוהים השולטים על יישובים ישראלים, ובציר פילדלפי.
- יצירת חופש פעולה מודל איו"ש – הטבע של האויבים שלנו הוא להפר הסכמים. כאשר זה יקרה עלינו לסמוך רק על עצמנו בשמירת הבטחון, ולייצר חופש פעולה למעצרים, השמדת תשתיות וסיכול פעולות טרור.
- גביית מחיר בפרימטר (עד הקו הצהוב) שם יעובדו הקרקעות על ידי יישובי חבל התקומה.
- הקמת מנהלת הגירה מרצון – לאפשר לתושבי עזה המעוניינים בכך להגר למדינות אחרות
איראן וחיזבאללה
- מבצע "עם כלביא" הוכיח עליונות מודיעינית ואווירית אך השאיר את איראן עם יכולות התקפיות. המשימה לא הסתיימה. אין לישראל יכולת להכיל איראן עם אמצעי וכוונה לאורך זמן.
- מערכה מול חיזבאללה- במידה וחיזבאללה לא פורק מנשקו לפי ההסכם שנקבע, תפתח מערכה לפירוק חיזבאללה מנשקו והשתלטות על הרכסים השולטים בלבנון.
- קידום שיתופי פעולה אזוריים להחלשת הציר האיראני.
- שליטה מלאה ברכסים הגבוהים בלבנון ובכתר החרמון
משילות - יהודה ושומרון, הנגב והגליל
מדינת ישראל איבדה שליטה על אזורים שלמים, בדגש על המגזר הערבי. אנו רואים בהשבת המשילות משימה לאומית דחופה מן המעלה הראשונה. אנו נפעל לחיזוק הביטחון האישי באמצעות אכיפה בלתי מתפשרת של החוק לצד פיתוח מואץ של התיישבות יהודית וציונית.
- ראורגניזציה במשטרה. גיוס כוח אדם איכותי. משימות ויעדים מוגדרים למלחמה בפשיעה. סמכויות נרחבות.
- הכפלת מספר השופטים בבתי המשפט המקומיים, בקרה על בתי המשפט בהקשר לזמן עד לפסק דין, שחרור עבריינות, חזרה לפשע, ועוד.
- שב״כ מוביל משימת אכיפה עד לבניית המשטרה מחדש
- התייחסות לאירועי ירי, אחזקת נשק בלתי חוקי, ופשיעה חקלאית כטרור.
- הגדלת סמכויות לצוותים אזרחיים/ מקומיים של הרשויות לאכיפת חוק.
- מודל אזרחי של שמירה על אדמות חקלאיות ושטחים מבודדים – מודל השומר החדש.
- מערך קבוע של כיתות כוננות וצוותי חירום יישוביים, עם סמכויות שיטור.
- הקמת נקודות שיטור נוספות בנגב, בגליל ובכלל במגזר הערבי.
- מאבק בפוליגמיה.
- צוותי לחימה בפשע מעורבים של משרד האוצר, רשות המיסים והלבנת הון. משטרה, שב״כ.
- החזרת ייהוד הנגב והגליל כמשימה לאומית
- ריבונות דרך מעשים – חיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון והכרעה על קרקעות בשטחי C חשובה והכרחית -נדבך קריטי מהביטחון הלאומי.
איזונים ובלמים בין הרשויות
נפעל לקדם תיקונים במערכת המשפט תחת הסכמות רחבות ובתהליך ציבורי משותף. נפעל לחידוש האמון ברשויות השלטון ונעגן בחקיקה את המעמד והאחריות של כל אחת מהרשויות.
הגבלת כהונה
הגבלת כהונה לשמונה שנים או לשתי קדנציות למשרת ראש ממשלה
צמצום משרדי ממשלה
למרות הלחצים הפוליטיים, חובה לשמר אך ורק משרדי ממשלה משני מציאות.
רפורמה משפטית
- ביקורת חיצונית ולא תלויה על מערכת המשפט.
- פיצול תפקידי היועמ"ש.
- תיקון האיזונים והבלמים בין הרשויות במדינת ישראל.
- חוק יסוד החקיקה – הסדרה מחדש בחקיקה של היחסים בין הרשויות המבצעת, המחוקקת והמשפטית.
התיישבות וחקלאות
נפעל לחיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון, בנגב ובגליל ובגבולות המדינה. נקדם תמיכה בחקלאות מתוך ציונות, ביטחון והתיישבות. חקלאות הכרחית על מנת לאחוז בקרקע ולמען ביטחון המזון של אזרחי המדינה.
ריבונות דרך מעשים
- חיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון והכרעה במאבק על ההשתלטות העוינת על שטחי c
- אין שטחים ״ריקים״, שליטה בנקודות שולטות חייבת להיות בכל נקודה בגליל ובנגב. חוות בודדים – חוות חקלאיות ושטחי מרעה כפתרון לתפיסת שטח.
- הפיכת הגבול המזרחי בדגש בקעת הירדן ליעד לאומי להתיישבות.
יעדים לאומיים
- ישיבות חרדיות בגבולות (נח״ל- נוער חרדי חלוצי, לוחם ולומד) כמרכיב ביטחוני.
- החזרת ייהוד הנגב והגליל כמשימה לאומית.
- פיתוח ההתיישבות ותשתיות מתקדמות בגבולות. (חינוך, בריאות, תקשורת וכו)
- ליווי ואחזקה של כיתות הכוננות וצח״י כמכפיל כוח בהגנת היישובים.
חקלאות
- מודל אזרחי של שמירה על אדמות חקלאיות ושטחים מבודדים – מודל השומר החדש.
- חיזוק ותמיכה בחקלאות תוך קידום תהליכי התייעלות, מתן השקעות וקידום מחקר ופיתוח.
כלכלה
התעצמות מדינת ישראל מבוססת על כלכלה חופשית והון אנושי יוצא דופן. מדינת ישראל צריכה לעודד תחרות, חינוך מצוין ותעשייה מתקדמת לצד תעשייה ותיקה. עידוד תחרות ושוק חופשי הם הבסיס לכך.
עידוד צמיחה, טכנולוגיה ופריפריה
- הנחת מס חברות משמעותי: מתן הטבות מס משמעותיות לחברות טכנולוגיות המעסיקות את רוב כוח האדם שלהן (כ 70 אחוז) בנגב, בגליל או בבקעה.
- עידוד מחקר ופיתוח: יצירת מנגנון פיצוי ותמריצים לחברות גדולות שיקימו מרכזי פיתוח במדינת ישראל.
שיינוי סדרי עדיפויות תקציביים
- פתיחת חסמים: הקמת צוות משימה אזרחי עם סמכויות ממשלתיות בחקיקה כדי להקל על עשיית עסקים בישראל. מדינת ישראל היא אחת המדינות שהכי קשה לעשות בהן עסקים היום.
- ניהול לפי יעדים ומדדים: מדי שנה תכריז הממשלה על שלוש רפורמות כלכליות מרכזיות שילוו ביעדים מדידים ובמדדי הצלחה ברורים. בסיום השנה, תחויב הממשלה להציג בפני ועדת הכלכלה דין וחשבון שקוף הכולל את נתוני הביצוע אל מול היעדים שנקבעו.
תחרות חופשית
- מאבק במונופולים: פעולה להגברת התחרות בשוק והורדת יוקר המחיה על ידי פירוק או הגבלת כוחם של גופים דומיננטיים
- שינוי סדרי עדיפויות בתקציב: העברת תקציבים מהציבור המשתמט אל הציבור המשרת.